במשחק המודרני של היום במציאות, יותר ויותר שחקנים משחקים לאורך זמן ארוך יותר מפני שהם מקפידים על דיאטה ותכנית אימונים נוקשה.
מספר דברים ב-FM הם מאוד דומים לעולם האמיתי, דברים כמו מי טוב ומי לא, אימונים וסיפורים בתקשורת, ודבר נוסף זה הזדקנות של השחקן.
זה חשוב שתעשו את הדברים הנכונים כאשר שחקנים נמצאים בגילאים מסויימים. לדוגמא, אדם בוגר ומנוסה כמו זידאן לא צריך להיות באותה תכנית אימונים כמו של פרדי אדו. זאת עקב העובדה שהם כה שונים. זידאן הוא הרבה יותר מבוגר ונמצא בשיא הקריירה שלו, אדו צריך עוד לפתח את יכולתיו.
לשוער לרוב תהיה קריירה ארוכה יותר מאשר שחקן שדה. בזמן ששחקני השדה רצים סביב המגרש למשך 90 דקות, השוער נקרא לעשות הצלה כל מספר דקות.
בעקבות כך, גיל הפרישה המוקדם ביותר לשוער יהיה 35. זהו גם הגיל הפרישה הממוצע לשחקן הגנה. גיל הפרישה המוקדם ביותר של קשרים ושחקני התקפה יהיה בין 32-30. כמובן שזה רק השערות בסיסיות ויש עוד גורמים המשפיעים על גיל הפרישה כמו פציעה וירידה ביכולת.
דרך טובה נוספת לראות האם השחקן מתחיל לאבד את זה היא לבדוק את הציון ביכולת הסיבולת שלו (Stamina). אם היא עדיין גבוהה סביר שהוא ימשיך לשחק מספר שנים טובות. אם היכולת בסימן ירידה, כושרו של השחקן יורד והפרישה מתקרבת. כנ"ל לגבי יכולת הכושר הטבעי של השחקן (Natural fitness).
שחקנים מגיעים לשיא הקריירה שלהם בזמנים שונים. זהו הזמן בו השחקן נמצא בשיא כושרו והוא תמיד נותן את הטוב יותר על המגרש. שחקנים מסויימים יגיעו לשיא הקריירה שלהם מוקדם או מאוחר יותר, אך הגיל הממוצע אצל שוער זה 33. שחקני הגנה יגיעו לשיא הקריירה קצת מוקדם יותר בגיל 31, שחקנים הקישור בגיל 29, בעוד שחקני ההתקפה בגיל 28, לכל המוקדם.
הדברים הללו יכולים להיות מהגורמים שאתם לוקחים בחשבון כאשר אתם מחתימים או מציעים חוזה לשחקן. כדאי להחתים שחקנים בני 28-31 כאשר הם בשיאם, ולבדוק לגבי שחקנים אחרים האם כדאי להחתימם למרות גילם המאוחר, כפי שרשום פה על גיל הפרישה הממוצע של כל שחקן.