לכולנו יש את השמירה הזו, שאנחנו באמת מתחברים אליה. השחקנים נראים לנו כחיילים, הקבוצה היא המדינה, ואנחנו, כמפקד הצבא ששומר על הכבוד של עמו ומוביל אותו עד הסוף, עד שיהיה מעצמה. בסדרת הכתבות הזו ברצוני לשתף אתכם בחמש השמירות הגדולות שלי לאורך השנים. הפעם, השמירה שבה מטרתי הייתה לכבוש את העולם.
החלטתי לפתוח שמירה עם הליגות הגדולות, שבה רציתי להתחיל מקטן ובסופו של דבר לכבוש את העולם כולו. טענתי את ספרד, איטליה, גרמניה, צרפת ואנגליה, והייתי מוכן לצאת למסע.
את מסעי התחלתי בקבוצה קטנה בשם רימיני בליגה ה-3 באיטליה. הבאתי בקיץ כשרונות ושחקני רכש זולים וציפיתי להתמודד על העלייה לסרייה ב'. היה קשה ברימיני, במיוחד מול הקבוצות הגדולות יותר, ולכן החלטתי לעבור בינואר לדפורטיבו לה קורוניה מספרד שהייתה עסוקה בלנסות להינצל מירידה. החלטתי שאת התארים באיטליה אני אקח עם רימיני, ולכן שמתי לי תזכורת שתחזור כל חצי שנה, שמזכירה לי לחזור לרימיני בכל אפשרות שיש לי.
את דפורטיבו עזבתי לאחר חודשיים בגלל שהייתי ממש מתוסכל מהשחקנים המדוכאים ומהרוח המעציבה שהייתה במועדון. לא הצלחתי איתם ולכן לאחר שקיבלתי משרה בנבחרת דרום אפריקה החלטתי להתפטר מהמועדון.
מיד הגיעה הצעת עבודה ממנשנגלדבאך, אותה קיבלתי במקום ב-13. את העונה גמרתי באותו המקום לצד רצף סביר של הופעות. ההנהלה החליטה להשאיר אותי עונה נוספת.
הייתי בדרום אפריקה מספר חודשים ואז הגיע הטורניר הגדול של המדינה האפריקאית – המונדיאל של שנת 2010. במונדיאל נעזרתי בהגרלות נהדרות והגעתי עד לחצי הגמר, ואז הודחתי ע"י נבחרת ספרד. סיימתי במקום הרביעי בטורניר לאחר שנבחרת אנגליה ניצחה אותי במשחק על המקום השלישי.
למנשנגלדבאך הבאתי רכשים נהדרים, בדמויות כמו הוגו ויאנה וגוטי הלא רצויים, יחד עם פרניה ואפילו קלאס יאן הונטלאר שאותו הבאתי בעזרת כסף רב שהרווחתי ממכירות שחקנים. יחד עם קבלת המשרה במנשנגלדבאך קיבלתי גם משרה בנבחרת בוסניה.
בעונה השנייה שלי במנשנגלדבאך לא אכזבתי – זכיתי באליפות ובגביע עם הופעות מדהימות מול הקבוצות הגדולות. הונטלאר סיים כמלך השערים בשני הטורנירים בהם השתתפנו. אחרי שסימנתי וי על גרמניה החלטתי לנסות את מזלי בטוטנהאם מאנגליה.
באותה התקופה התרחשה גם אליפות אירופה, בה זכיתי עם בוסניה לאחר ניצחון על צרפת בחצי הגמר ונצחון על רוסיה בגמר. הרשמתי מאוד בבוסניה והחלטתי להישאר עד למונדיאל 2014.
בטוטנהאם החלטתי לבסס קבוצה משלי, ולכן עם התקציב הגדול שקיבלתי מההנהלה יכולתי להביא את אוסקר קרדוזו, ריקרדו קוארסמה הלא רצוי, זדסן מיסימוביץ', ג'רום בואטנג, דייגו בוננוטה, וולטר סמואל, אלכסנדר קולארוב בהעברה חופשית ועוד ריג'נים מוצלחים. עם טוטנהאם זכיתי באליפות, בגביע הליגה, והשלמתי טרבל לאחר זכייתי בליגה האירופית עם הופעות מרשימות מול הגדולות.
הגיע הזמן לגביע הקונפדרציות. התמודדתי בכבוד עם בוסניה ואז הודחתי בחצי הגמר על ידי ברזיל החזקה שנוהלה בלי מנג'ר, בגלל פיטוריו של המנג'ר הקודם לאחר הקופה אמריקה, בו ברזיל הודחה בגמר על ידי מקסיקו. לאחר שברזיל הדיחה אותי קיבלתי את משרת מנג'ר ברזיל, שאיתם זכיתי בגביע אחרי ניצחון מוחץ על איטליה, סגנית אלופת אירופה (מאחר שברזיל אירחה את המונדיאל).
סימנתי וי גם על אנגליה ועברתי לליל מצרפת, שגם היא התמודדה בליגה האירופית. בליל קרה משהו שלא עשיתי מעולם – מכרתי את כל הקבוצה שלי חוץ מלנדרו השוער המוצלח וקניתי קבוצה חדשה לגמרי – איתה זכיתי בליגה במחזורי הסיום תוך קרב צמוד עם ליון, מארסיי וטולוז. מהליגה האירופית הודחתי בבתים ומהגביע הודחתי ברבע הגמר. סימנתי וי גם על צרפת, ואז קיבלתי הצעות מפתות ממועדונים כמו ברצלונה וצ'לסי. החלטתי ללכת לקבוצה האהובה עלי, ברצלונה, שם אני נמצא כיום ומארגן את ההכנות לעונה החדשה, לאחר שבעונה הקודמת ברצלונה סיימו במקום ה-4.
בקיץ הזה הגיע הזמן למונדיאל. הגעתי עם ברזיל לגמר אחרי נצחונות על ארגנטינה בחצי, קולומביה ברבע וספרד בשמינית. בגמר אני אתמודד מול בלארוס המפתיעה שניצחה את פורטוגל. את בלארוס פגשתי גם בבתים, שם עשיתי מולם 0-0 מאכזב.
אם ממש תרצו אגיד לכם מי זכה במונדיאל בכתבה הבאה, שתעסוק במשחק הרשת שלי עם גנואה, מול קבוצות כמו רומא, יובנטוס וסמפדוריה.
|