עונה 3 במשחק ובית"ר מדהימה את עצמה ואת אירופה אז ככה, העונה השלישית והכי מוצלחת שלי עם בית"ר הסתיימה ועכשיו הגיע שלב הסיכומים. העונה התחילה אחרי עונה שניה נהדרת שבה לקחתי אליפות דיי בקלות וחצי גמר אופ"א. השנה המטרות היו "צנועות": טרבל מקומי ולהגיע כמה שיותר רחוק בליגת האלופות.
עזבו: שחקנים לא משמעותיים: טל בן קליפה, גולן חרמון, אבי ריקן - אריק בנאדו (אחי שנתיים בלי הרבה דקות) -אנדראס יוהנסון (שוודי שהגיע בהרבה כסף אבל תרם מעט) -רוני גפני (בינוני מאוד, פינה מקום לדנין המוכשר) - גל אלברמן (נמכר לוויגאן ב2.5 מיליון אחרי עונה מוצלחת מאוד בעיקר באירופה) - סזאר קארינאנו (10 מיליון למינשנגלאדבך. היה מלך השערים שלי. מכונת שערים, רצה להתקדם למועדון גדול) - טוטו תמוז (2.5 לסראגוסה.היה רק חלוץ 3 ולעיתים רביעי והגיע הזדמנות לעשות עליו כסף גדול. יותר מוכשר ממה שניראה אצלי סראגוסה רצתה לקנות חצי קבוצה שלי בערך בסוף רק תמוז עבר אליה)
רכש: הגיעו מספר שחקנים לשפר עמדות -תום מנשרוב 40 אלף ממכבי ת"א (הגיע לעמדת הקשר האחורי המחליף, היה מצויין במשחקים שדנילסון לא שיחק. כישרון גדול) - איתי שכטר 300 אלף מנתניה (חיפשתי חלוץ רביעי ולא היה מישהו נורמאלי בנוער. אז שיחקתי אותה מכבי ת"א בכדורסל ועם הממון העצום שלי הבאתי חלוץ מצויין. הוא היה כל כך טוב שבשלב מסויים הפך להיות חלוץ פות. הבקיע 20 שערים בכל המסגרות) - בן סהר 8.5 מיליון מצלסי (הבין שהוא לא בתוכניות של מוריניו. כשרון גדול, חסר יציבות. הגיע כדי להיות מחליף ראשון לחלוצים. בסוף הפך להיות חלק מהרוטציה של 4 חלוצים שכל אחד מהם מועמד לפתוח) -דקל קינן 2.5 מחיפה (יש כסף אז מבזבזים אותו. סכום גבוה בהרבה ממה שהוא שווה אבל רציתי אותו) -רפי כהן 3 אלף מפ"ת (כמה ימים לפני המשחק בסיבוב המוקדם ה2 של ליגת האלופות 2 השוערים שלי נפצעו ולא היה שוער בנוער. בלחץ הזמן חיפשתי שוער ותיק שלא יעשה יותר מדי שטויות. היה נפלא. פרש בסוף העונה).
העונה הזו התחילה בצורה בינונית כשאני בני יהודה ומכבי ת"א צמודות צמודות לאחר הסיבוב הראשון, כשהקבוצה דורסת יריבות מצד אחד במשחקים חד צדדים אבל תמיד סופגת שער שטותי ממתפרצת או פנדל או משהו כזה. סיימתי את הסיבוב הראשון במקום שני או שלישי בהפרש של 3 נק' מבני יהודה אבל לא הייתי בלחץ. הסגל שלי כ"כ יותר טוב מהקבוצות האחרות שידעתי שזה יסתדר. בסיבוב השני התבססתי בפסגה כשאני מנצח את כל המשחקים חוץ מ2 תוצאות תיקו. הסיבוב השלישי היה לפרוטוקול בלבד כשאני שוחט את הליגה, כמעט ולא מאבד נק' וזוכה בסוף (כצפוי באליפות). בסיבוב הזה דרסתי 7-1 את נתניה ו5-1 את מכבי ת"א (שהיתה שניה רוב העונה). את גביע הטוטו לקחתי גם כן בהליכה (פעם שניה רצוף) ורק חסר לי גביע המדינה שם חיפה ניצחה אותי 1-0 בחצי גמר. זה התואר היחיד שלא זכיתי בו ב-3 שנים שלי בטדי. במהלך העונה יאניס זיקו הקשר ההתקפי שלי הירבה להיפצע. מנגד, בוקולי הסתכסך עם רוני לוי אז קפצתי על המציאה. חן עזריאל (כשרוני מאוד) ואבירם ברוכיאן לא אהבו את זה אבל הברזילאי המאוזרח לא פגה, היה זוועתי ואחרי חודש וחצי עזב למכבי ת"א באותו סכום בו הוא נרכש. זיקו המשיך להפצע את רכשתי את אוונדרו בסכום שיא למועדון- 12 מיליון דולר. היה שווה כל סנט, אחרי שב9 המשחקים הראשונים כבש 8 שערים ועזר לי להתבסס בפסגה. עוד הגיעו במהלך העונה שרמן קרדנס (שלא ראה דק' כי יש לי יותר מדי זרים. הגיע רק כדי שלא יחתום בהפועל ת"א- ממש מאפיה אבל לא אכפת לי ודניאל מזר (ילד בן 17 שמתחיל את המשחק בהרטה ברלין. הגיע בשביל העתיד)
http://img201.imageshack.us/img201/893/israelipremierleaguelea1kd.jpg"> src=http://img201.imageshack.us/img201/893/israelipremierleaguelea1kd.jpg" width=300 border=0>
ליגת האלופות אחרי שבעונה שעברה הקבוצה הגיעה לחצי גמר גביע אופ"א, המטרה השנה היתה להצליח גם בליגת האלופות. למרות ההצלחה מהעונה שעברה ,זה עדיין לא הספיק בשביל להגיע ישירות לסיבוב השלישי והייתי צריך להתמודד בסיבוב השני המוקדם. למזלי, הדירוג הגבוה שלי באירופה (מקום 70) נתן לי להיות מדורג גם בסיבוב השני וגם בשלישי. בסיבוב השני הגרלתי את פובליקום הסלובנית. לא הגרלה קשה אבל בהחלט לא קלה. התחלתי בחוץ וקיוויתי לניצחון מינימלי ולהעביר את ההכרעה לטדי. כברבמשחק הזה הקבוצה הראתה נחישות וניצוצות של יכולת. זיקו פרץ את הסכר בדקה ה45, ברוכיאן 56, ובן שושן בדקה 62 סגרו עניין והגומלין לפרוטוקול בלבד. הגומלין לא היה שונה בהרבה. שליטה מוחלטת שלי. דנילסון בדקה ה15, בן סהר בדקה ה20 ובן שושן (48) סגרו התמודדות קלה מהמצופה. בסיבוב השלישי חיכתה לי סלובן ליברץ' הצ'כית. במציאות אולי הקבוצה שווה משהו אבל במשחק ממש לא. משחק ראשון בטדי ניצחון קליל 3-1 (שכטר, בן שושן ובן יוסף כבשו כשזיקו מנהל את המשחק בצורה מושלמת) סגרו עניין דיי מהר, כשרק החמצות בלתי יאומנות מונעות תוצאה גבוהה בהרבה. הגומלין היה מאכזב בהרבה כשהקבוצה לא שיחקה טוב, ולמרות שליטה שלי לא כבשתי. 0-0 דיי מאכזב אבל מה זה חשוב. אנחנו בבתים. ההגרלה דיי האירה פנים כשקיבלתי את אינטר, צסקא מוסקבה וסטיאווה. בהחלט חשבתי שאני מסוגל לסיים במקום השלישי ואם קצת מזל גם בשני. המשחק הראשון היה במוסקבה. משחק שקול לחלוטין, אבל בסופו אני יוצא מנצח 3-1 (וולנטן, בן שושן וסהר מול מצמק של אוליץ'). 3 נק' חוץ קריטיות וגם דיי מפתיעות. שבוע לאחר מכן אינטר מגיעה לטדי. ציפיות יש, בעיקר להוציא תיקו בבית. השחקנים כנראה התרגשו בהתחלה אחרת אי אפשר להסביר את הפתיחה הזוועתית. כבר בדקה השניה ההגנה שלי מתבלבלת, איברהימוביץ' מוצא את עצמו פנוי ומגלגל פנימה. 1-0 לאינטר. לא עוברות 2 דק', ווירה מרים קרן, אקווילאני מתרומם לנגיחה, ומכניע את אניימה 2-0. חושך בעיניים. אבל לא הכל היה סגור. אינטר הלכה טיפה אחורה וקטן התעורר. בישול בדקה ה30 לשכטר ושער מדהים מבעיטה חופשית עושים את זה 2-2 במחצית ראשונה מרתקת ומראים שיש תקווה. אינטר תוקפת בלי הפסקה איך שהמחצית נפתחת ובדקה ה56 משיגה את שער הניצחון שלה מרגלי ויירה. דיי מאכזב אבל זאת עדיין אינטר. מחזור אחר כך סטיאןןה מגיעה לטדי במשחק שבו אני חייב לקחת את כל הנק'. משחק חד צדדי לחלוטין (11-3 לי בבעיטות לשער) מסתיים רק ב1-0 קטן משער של וולנטן בדקה ה23. מחזור רביעי, אני יוצא לרומניה בתקווה לנצחון נוסף לוסגור עניין. נחשק חלש של 2 הקבוצות, יחד עם יום נפלא של אניימה שהציל אותי כמה פעמים. 0-0 מאכזב. מחזור חמישי, צסקא מגיעה לטדי במשחק של להיות או לחדול. ניצחון שלי ואני בשמינית, הפסד ואני תלוי בתוצאה טובה במשחק האחרון שלי מול אינטר בחוץ, לא מעודד. שיחת רעל בהפסקה מעלה את השחקנים חדורי מוטיבציה. משחק התקפי של שתי הקבוצת (20-13 לרוסים בבעיטות לשער) משתיים בניצחון מרשים שלי 2-0 (וולנטן ובן שושן) ומקום בשמינית הגמר ! מחזור שיש- אני סאן סירו מול אינטר מקווה לתוצאה טובה והופעה מעוררת כבוד. המשחק נפתח דווקא בלחץ שלי והחמצות מעצבנות ואז..... וולנטן מוכשל ברחבה, השופט מצביע על הנק' הלבנה וגרשון כובש בדקה ה-13 ומעלה אותי ליתרון מפתיע! טבז משווה בדקה ה67 אבל משחק שקול לחלוטין מסתיים בתיקו 1-1 מפתיע. לא הייתי רחוק מניצחון שהיה נותן לי את המקום הראשון בבית. בשמינית הגמר אני מקבל את ליברפול, קשה אבל אני מאמין שאפשר לעשות את זה. המשחק הראשון בטדי. הקבוצה לא משחק כל כך טוב. החמצות שלי ובעיקר שלהם מסיימות מחצית ראשונה מאופסת. במחצית השניה נכנס בלאמי ולמרות הוראות מפורשות לסגור אותו הוא מצליח להשכיל את שער הנצחון בדקה ה67. הפסד מינימלי שיכול לעזור דווקא אם אני אצליח להבקיע ראשון באנפילד.
אני מגיע לגומלין אחרי שהאליפות בארץ מובטחת כמעט בוודאות (14 הפרש על מכבי ת"א) ואחי רניצחון 2-1 על חיפה בחצי גמר הטוטו. גרשון חסר עקב צהובים אבל חוץ ממנו כולם כשירים. 40,400 צופים באנפילד מוכנים לראות את ליברפול כותשת אותי אבל אני לא בא להיות תפאורה. הוראות טקטיות ספציפיות כמעט לכל שחקן כולל שמירה אישית על ג'ררד, השחקנים עולים לכר הדשא. תוך 4 דק' אני מחמיץ 3 מצבים בטוחים כשקרסון מציל אותם פעם אחר פעם. ככה זה נשמך כשבעיקר אני תוקף עד לדקה ה38. ערבוביה ברחבה של ליברפול מביאה אותם להרחקה לא מוצלחת שמגיעה לאלירן דנין שבועט מרחוק ומבקיע. 1-0, מפתיע ושער חוץ מוקדם שמבטל את שער החוץ שלהם. למרבה הפלא ליברפול ממשיכה להתגונן וכמה החמצות שלי לקראת המחצית מורידים אותי במצב לא רע בכלל אבל שביר מאוד. אני עולה למחצית השניה בלי שינויים וזה משתלם. בן שושן מבקיע שער בדקה ה58, מכניס את אנפילד להלם ואת בניטז לשוק. בניטז מכניס את קראוץ' במקום ג'וליו באפטיסטה ועובר לשחק עם 2 חלוצים אבל עושה גם הימור מסוכן (ושגוי) כשמוציא את ג'ררד (שדנילסון העלים לחלוטין) ומכניס את ואן דן בורה. אני עושה את ההתאמות ועולה ל20 דק' גורליות.בדקה ה75 אני נותן הוראה לבזבז זמן, ושתי דק' אח"כ בלאמי (שוב הוא) מבקיע. 2-1, ו22 בסיכום אבל זה לא מספיק לליברפול. הם חייבים עוד אחד. אני לא מוותר והקבוצה שלי ממשיכה לתקוף כשקארסון ממשיך להציל פעם אחר פעם לצד הצלות גדולות של אניימה בצד השני. בסיום 2-1 מדהים באנפילד ומקום ברבע גמר ליגת האלופות. סנסציה !!!! ברבע גמר קיבלתי את ליון והייתי בטוח שנגמר הסיפור, אבל הסינדרלה של אירופה ממשיכה להפתיע! שני משחקים שנגמרו ב0-0, כולל משחק מגעיל ביותר בטדי והביאו אותי לפנדלים. התמונה לפניכם ! בחצי הגמר מחכה פיינורד ואחרי שהעפתי את ליברפול וליון אני חושב שאי העפלה לגמר תהיה דיי אכזבה כי בהחלט אפשר. בחצי הגמר השני משחקות צ'לסי ורומא. האם אפשר לעשות סנסציה אדירה באירופה ולהעפיל לגמר ??? המשחק הראשון מול פיינורד, טדי מפוצץ עד אפס מקום עם הכנסת שיא למועדון מרכישת כרטיסים. משחק חלש שלי מסתיים בהפסד קטן אבל כואב 1-0... הקבוצה שיחקה לא טוב וכמעט ולא יזמה התקפות. בגומלין בהולנד אמרתי אולי יהיה אפשר להפתיע בחוץ כמו באנפילד. ההולנדים עלו ליתרון מהיר בדקה ה4 אבל בן שושן (מי אם לא הוא) השווה בדקה ה36. בדקה ה73 הם חטפו אדום ולמרות היתרון המספרי ההולדים השתלטו על המגרש. עוד משחק חלש הביא לתיקו 1-1 בהולנד ולנצחון הולנדי 2-1 בסיום. בדקה ה93 סדרת הצלות גדולה של השוער שלהם (3 בעיטות רצוף שהשוער הדף מבן שושן ושכטר) הצילה להם את העליה לגמר...
סה"כ הישגים העונה: * אליפות (3 רצוף) * גביע הטוטו (שני רצוף) * חצי גמר האלופות * שנה ברצף מאמן החודש. אף אחד לא זכה בתואר במהלך כל העונה חוץ ממני. לא יודע אם זה באג או פשוט חלק מהשלטון בלתי ניתן לערעור שלי בליגה. צריך לציין שגם עונה לפני זה רק אני קיבלתי את תואר מאמן החודש כל חודש)
שחקנים מצטיינים: * יניב קטן- ממוצע 7.61, 6 שערים 7 בישולים, 8 שחקן מצטיין. שחקן השנה בישראל * דנילסון- ממוצע 7.51, 2 שערים, 8 בישולים. זר השנה בישראל, השחקן המצטיין בליגת האלופות * וינסנט אניימה- ממוצע 7.48 ספג 30 שערים בלבד ב50 משחקים. שוער אדיר. היו משחקים באירופה שניצחתי רק בזכותו. * אבנדרו- ממוצע 7.48 8שערים 4 בישולים. התחיל מדהים, אח"כ נרגע קצת. סוף סוף מצאתי את הקשר ההתקפי האולטימטיבי שלי. * תום מנשרוב- ממוצע 7.40 שער ובישול, פעם אחת איש המשחק. שיחק 20 משחקים רובם כשדנילסון היה פצוע או בנבחרת הצעירה של ברזיל. השחקן המפתיע של העונה אצלי. *עמית בן שושן- מוצע 7.28 32 שערים, 11 בישולים, 6 איש המשחק. סקורר בחסד אבל לא יציב בגלל פציעות. אם היה משחק עוד כמה משחקים היה מגיע ל 40 שערים. *איתי שכטר- ממוצע 7.09 20 שערים, 5 בישולים. כבש המון בעיקר בישראל (18 שערי ליגה וגביע). התחיל כחילוף אחרון הפך לחל'ק מהרוטציה. * בן סהר- ממוצע 7.02 19 שערים, 7 בישולים. הגיע בקול תרועה, התחיל נפלא. מצישהו נעלם. סה"כ איכזב כי היה מאוד לא יציב אבל הוא רק בן 19. יגיע רחוק.
הסגל עומד בפני זעזוע. כל ארופה רוצה את השחקנים שלי, בעיקר הזרים. צ'רלטון רוצה את בן שושן, דנילסון, וולנטן ואניימה רוצים לעזוב למועדון גדול (חצי ליגה אנגלית רוצה את אניימה המשא ומתן עומד כרגע על 6 מיליון...), דוד רביבו שבוקשי רואה דשא מבוקש ע"י הפועל ת"א ואורי אוזן באגף ימין הולך להיות מוחלף. עוד לא החלטתי אם להתחיל במסע רכש או להמתין קצת.
סה"כ אני דיי חושב שמיציתי את הקריירה בבית"ר. אני מאוד רוצה לעזוב לחו"ל והבעתי עניין במשרת מאמן ריאל מדריד (סיימה 10 בספרד. אין גביע, אין אירופה, אין אליפות). חוזה קלדרון אמר שאני מועמד בולט ככה שיש מה לדבר, ואוהדי ביתר "הפציצו את הרדיו" כדי שאני אשנה את דעתי... גאידמק לא אמר כלום על זה (בד"כ מפטרים את המאמן) כי מה הוא יכול להגיד אחרי 3 עונות כל כך מוצלחות?
|