כללי
אין מישהו שלא השתמש בטקטיקה הזאת פעם...2חלוצים,4 קשרים בקו אחד, 4 שחקני הגנה. בסיסי, בנאלי, ולרוב עובד. בד"כ אחד החלוצים הוא יותר טכני ומהיר והשני שחקן מטרה. בקישור 2 שחקני כנף שיכולים להיות גם קשרים רגילים ולא התקפיים (לתוספת כוח בהגנה). במרכז אחד הוא הגנתי (או 50-50) ואחד התקפי (או 50-50 גם כן). 2 המגינים לא משתתפים יותר מדי במשחק ההתקפה.
נקודות חזקות
כמו שכבר נאמר, החוזק של השיטה הזאת הוא בבסיסיות שלה. כל אזור במגרש מכוסה היטב, האגפים מוגנים ע"י 2 שחקנים וההגנה היא בלוק אחד גדול, שלרוב מתוגברת בקשר אחורי. בהתקפה משתתפים בין 4 ל 6 שחקנים - 2 חלוצים, 2 שחקני כנף ולפעמים גם אחד הקשרים המרכזיים או שניהם. השחקנים גם נמצאים מספיק קרוב אחד לשני בשביל לרדת להגנה בצורה טובה.
נקודות חולשה
החוזק של השיטה הוא גם נקודת התורפה שלה. צורת המשחק ברורה גם לאחרון הצופים במגרש, אפס הפתעות. מסורתית, הקבוצות הגדולות ששיחקו ככה תמיד הוסיפו אלנט נוסף להתקפה שלהם כדי לבלבל את היריב (למשל, חילופי מקומות בין שני קשרי האגף,או בין קשר אגף לחלוץ) עקרונית, נק' התורפה הגדולה ביותר של המערך הזה הוא המרחק בין הקישור להגנה ולהתקפה.הקשר האחורי צריך לרוץ כל הזמן - אחורה להגנה ואז למעלה להתקפה, כנ"ל לגבי הקשר ההתקפי במרכז וקשרי האגף שחייבים לרוץ למעלה להצטרף להתקפה ואז אם הקבוצה מאבדת את הכדור לטוס חזרה אחורה. בנוסף, היכולת להתקיף דרך האגפים מוגבלת בד"כ לקשרים בלבד. המגינים כמעט ולא עולים.
אז מה עושים?
לפי האמור לעיל, הדרך הטובה ביותר לפצח 4-4-2 היא להריץ את שחקני הקישור של היריבה מעלה מטה מעלה מטה לאורך המגרש עד שתצא להם הנשמה,כלומר לשחק מהר.(מתפרצות?) 2 בלמים טובים ששומרים אישית את שני החלוצים של היריבה (בתוספת כיסוי של קשר אחורי ששומר אזורית) ינטרלו את החוד ויאלצו את שחקני הקישור לעלות יותר ויותר למעלה, מה שישאיר אותם חשופים להתקפות מהירות. עוד רעיון הוא למקם את שחקני הקישור שלכם ברווחים שבין הקישור להתקפה ולהגנה של היריבה,כך הקשרים ההגנתיים תמיד יהיו לפני הקישור של היריבה כאשר הם מקבלים את הכדור והקשרים ההתקפיים שלכם יקבלו את הכדור מאחוריהם. וטיפ אחד אחרון - מלכודת נבדל עובדת נהדר נגד 4-4-2, במידה ולקבוצה היריבה אין שחקנים מהירים מדי.
|