אהלן אנשים יקרים, אתחיל בזה שאני משחק במנג'ר בערך 9-10 שנים (לא זוכר ממש), חבר שלי הכניס אותי למשחק והתחיל להסביר לי איך להתחיל לאמן וכמה טיפים קטנים.
כמו כולם, אני חושב שהדבר הראשון שאמרתי ברגע שראיתי את המשחק היה: "עזוב אותי, מה זה שווה אם לא רואים ת'משחק עצמו?" (כמובן שהאמירה הזאת נבעה מכך שהיינו משחקים פיפ"א ורגילים לראות שחקנים). לאחר ניסיון קטן במשחק ובהעברת שחקנים וכמובן באימון קבוצות ישראליות, התחלתי להתמכר. חיפשתי חברים שלי שמשחקים בקבוצות כדורגל בישראל וזה הדהים אותי איך יש פרטים על כל שחקן. התחלתי לשחק כמה שעות ביום ואז "נפלתי". מצאתי את עצמי מסיים עונות בכמה ימים, מחליף את המחשב הישן רק כדי שהמשחק יעבוד בצורה מהירה יותר. בקיצור - מ-כ-ו-ר.
אני לא אשכח איך יום אחד קבענו להיפגש אצל חבר בחופש הגדול, לשחק טורניר עם 3 חברים בו זמנית על המשחק, אני הייתי עם רומא, חבר אחר עם יובה והשלישי עם מילאן. הכיף היה כל כך גדול שפשוט התנחלנו אצלו כמו 3 נרקומנים בדירת סמים. אני רכשתי שחקן אחד והם התחילו להשתולל עם קניות. הכי מצחיק היה שאם למישהו היה רעיון לקנות שחקן תגלית (זול אבל טוב), השני ישר היה מציע יותר. מי שהיה הולך לשירותים, פתאום היה חוזר ורואה שהשני רכש שחקן שהוא רצה בעצמו. בקיצור, קטעים של ילדים. בסופו של דבר, בסיום העונה אני זכיתי באליפות, מילאן הפסידה בגמר ליגת האלופות וסיימה מקום שני ויובה שלישית. ואז הגיע הרגע הגדול...בחירת מאמן השנה. כמובן שאני נבחרתי, אמרתי לעצמי "בוא'נה, אני יכול להיות מאמן כדורגל במציאות". אני מניח שלכולם עובר כזה סרט בראש, אבל מהר מאוד התאפסתי והתחלתי עונה חדשה עם כמה חטיפים וכוס תה, כשבחוץ גשם והמזגן על חום.
מאז, השנה היחידה שלא שיחקתי בה במשחק הייתה השנה שעברה. זה אומר שהשנה, ב-FM 2011, למרות הלימודים לתואר, המשחק הולך להיכנס חזק לחיים. אז צפו פגיעה, חברים מכורים ויקרים.
|